כל אחד מאיתנו שביקר בלונדון, בברלין, בפריז או בכל עיר תוססת אחרת בעולם ודאי שם לב לכתובות הגרפיטי שמעטרים את החומות והבניינים במרחב האורבני. גם אם לא הגענו לשם בעצמנו, רובנו ראינו תמונות של חברים על רקע ציורי קיר צבעוניים ומגניבים. גם בתל אביב קיימת סצנת אומנות רחוב תוססת ואנו חולפים פעמים רבות ליד כתובות על הקיר ואף ציורי קיר ברמה גבוהה ביותר. לפעמים יש כתובת אחת שתופסת את עינינו, לפעמים ציור מרשים או מיצג מיוחד. מי אלו האנשים מאחורי הציורים והשמות? איך הגיעו לשם ומה הם מנסים להביע? האם זה ונדליזם או סוג של אומנות? האם כאשר גרפיטי נעשה בשיתוף פעולה עם העירייה או בעל הנכס הוא למעשה הופך מ"גרפיטי" לאומנות רחוב? מי בעצם מחליט?!
באומנות כמו באומנות לא נמצא תשובה אחת ברורה. רבים טוענים כי גרפיטי לא נכנס תחת המטריה של אומנות רחוב ואף יהיו "טאגרים" שיתנגדו נחרצות לשמוע שקוראים להם אמנים. הם רואים את עצמם פעילי מחאה או ונדליסטים, ומרססים בדרך כלל את שמם או כינויים בספריי ביד חופשית. הגרפיטי נעשה על רכוש ציבורי או פרטי ללא הסכמת בעלי הרכוש. יחד עם זאת, קיימים ציורי גרפיטי ברמה גבוהה ביותר ואף ישנם אמני רחוב כמו בנקסי שיצירותיהן שוות לא מעט כסף.
אתר בי טרוול, המציעים סיורי גרפיטי ואומנות רחוב בתל אביב, מתארים את ההבדל בין גרפיטי לאומנות רחוב כך: "אומנות רחוב נועדה ליצירת קשר עם העוברים והשבים, לשמש מעין תקשורת המונים, להעביר מסר. היא מופיעה בדרך כלל בדמות ציורי קיר, מייצגים או פסלים. גרפיטי לעומת זאת לא ממש נועד ליצירת קשר עם ההמון, אלא יותר עם קבוצה מסוימת וספציפית. גרפיטי היא שפה פנימית, סודית למביני עניין ומופיע בעיקר בצורת כתובות חסרות פשר...".
לפי רמי מאירי, אמן ציורי קיר משפיע בארץ, "הגבול בין גרפיטי לציורי קיר מאוד מטושטש. גרפיטי הוא ציור פגע וברח שלא נעשה באישור או כחלק מתכנון אורבני. אבל אני בפירוש לא יכול לומר שמה שנעשה באישור הוא טוב יותר...".
בכתבה למגזין מקור ראשון עם עמי ורוד, צלם אורבני שמתעד אומנות גרפיטי בארץ, אומר ורוד כי יצירות גרפיטי ברחוב נחלקות לשתיים: ציורי קיר ממוסדים שנעשו באישור הרשויות ויצירות גרפיטי מחתרתיות שנוצרות לעיתים באישון לילה. לדבריו "...ציורי הקיר הממוסדים פחות מושכים אותי כצלם. יש משהו בגרפיטי האנונימי, האסור, שמסקרן אותי יותר. אני אוהב את מה שנעשה במבנים ישנים, בעיי חורבות, בבניינים נטושים. קשה לי להגיד למה, אולי זה מבנה אישיותי, אבל משהו בישן, במתפורר, באנונימי, מרגש אותי...".
להלן כמה מתמונותיו של עמי ורוד שהופיעו בתערוכת "גיבורי רחוב" בחולון בשנת 2018 שחשפה כמה מאמני הגרפיטי המובילים בארץ.
1. לאצי, תל אביב, 2017
2. מיכל רובין, בני ברק, 2016
3. מיס ואן, תל אביב, 2014
4. מונטאג', תל אביב, 2014
5. מיס K, תל אביב, 2016
6. פייט' 47, נמל יפו, 2013
7. חיפה, KLONE, 2014
8. אנזו וניו, תל אביב, 2015
